תוספות, נספחים זנבות וכשכושים

Find freedom by probing and testing.

(Chekawa 39 , Mind Training in Seven Points: Lojong)

​

תהליך החקר הפנימי

​

בתהליך החקר המדעי השלב הראשון הוא תצפית על תופעת טבע מעניינת. בהקבלה, השלב הראשון והמקדים
לניסוי יהיה תצפית פנימית: מתי מופיעות תחושות או רגשות מסוימים? מהי ההתנהגות שהמהווה מכשול בעבורי?
ועוד כיד הסקרנות.
לאחר התצפית מגיע שלב הניסוי.
ניסוי חיים יומי שכזה יהיה בתנאים הבאים:

1.  יבוצע בזמן מצומצם ומוגדר: עדיף למשך שעה עד שעתיים בהתחלה (חשוב לצמצם את משך הניסוי בשלבים ראשונים).ֿ

2. יתמקד בפעולה מסוימת (שיחת טלפון) או באדם מסוים (בן זוג למשל).

 

לאחר ביצוע הניסוי צריך לשבת עם עצמך מספר דקות ולחשוב : מה למדתי מהניסוי? על עצמי, על אחרים?

קיימות מספר סיבות לנסות את הגישה הניסויית המוצעת:

1.  אפשר ללמוד המון ולעיתים לצאת ממבוי סתום.

2.  קביעת זמן קצר ומטרה ברורים מאפשרים ביצוע של הניסוי בשינוי , ללא התחייבות פנימית לשינוי מקיף (שלעיתים משתקת) וללא צורך באמונה. פשוט לנסות. הסיכוי לחוויית הצלחה עולה. 

3. הצטבר המון ניסיון חיים בתרבות האנושית בכלל ואצל הסובבים אותי בפרט. אולי שווה לבדוק חלק

מהתובנות הללו באמצעות ניסוי קצר?

 

בנוסף, זה כף לנסות דברים חדשים יכול ולהיות די מעניין.
לא ניתן לבצע ניסוי על כל דבר אך מסתבר שיש לא מעט אפשריות במסגרת הניסויים היומיים קצרי המועד.

​

דוגמה הינה ניסוי השהיית תגובת דיבור (במהלך שיחה)עבור כל שיחה במסגרת פרק זמן נתון ביום. למשל,במהלך חצי שעה בבוקר בזמן שמנוהלות שיחות מול בני זוג או במשפחה. הכוונה היא להקשיב ורגע בטרם יוצאת תגובת הדיבור להמתין מעט (שניות) ואז לענות [ נמצא אצלי כבעל השפעה רבה על ההתנהלות במסגרת המשפחה: דיבור פחות קשה, יחס יותר מבין וגם תוצאות מיוחלות במעשים (ילדתי המקסימה התלבשה סוף סוף!)].
לא קל היה להשהות את הדיבור, הנטייה לענות מיד חזקה. אך כאשר הדבר מתרחש התוצאה כמעט תמיד נמצאה מועילה.

 

דוגמה לניסוי שהתבצע מספר פעמים והיה בעל ערך גבוה היא התבוננות וסיווג המחשבות הנודדות בזמן נהיגה לבד. הניסיון היה לסווג את המחשבות שעולות למועילות (לי ולאחרים) או לכאלו לא מועילות-סתמיות ואפילו כאלו שייגרמו נזק בהמשך (מחשבות שלבטח יסתיימו בריב (למשל). 

 

 

​