ניסוי 12 על המושג הברור: ריקות?!

"איפה? מה?" זעק פרופסור זימלשוורץ עת התחבט בשאלת הריקות...

"ריקות?" שאל עמיתו המלומד ז'אן מישל פייר פרנסואה לואי השני.

"ריקות?@#&" זעק העכבר עת נרדף בשצף על ידי עמיתו לחיים החתול...

ובכן: מעבר להיות נושא הריקות) סנסקריט-(Shunyata אבן בסיסית בתפיסה הבודהיסטית את מיגור הסבל, הרי זהו נושא מרתק אך לא פשוט. בקיצורי קיצורים- במהלך התבגרותנו מגיל ינקות, מוחנו מתייג את המציאות, בין השאר, על ידי מתן שמות: כיסא, עט, סוס, שחר, ... כמובן שזו דרך חיונית להתנהלות בשפע האינפורמציה שזורם למוחנו אבל אם נעמיק בכך לרגע- היכן העט? איפה בדיוק היא נמצאת? בקפיץ? במחסנית הדיו? בכפתור? אם נאמר שהעט מצויה בכלל חלקיה הרי מה דעתכם אם מישהו שלא פגש עט מעודו עשוי לקרוא לה "נארגולין" ולהשתמש בה כמכשיר לעשיית חורים בניירות...האם היא עדיין עט?

אוסף של חלקים בתוספת נסיבות והמחשבה שלנו יוצרים את האובייקט. הדבר נכון שבעתיים לגבי האני- ניר, עדי, גיא מתן או שחר-סאטי: אלו כותרות שאליהן, עם השנים מוצמדות תכונות 'אורגניות' כלומר שבאות כחבילה עם השם גיא או מתן, יהודי או מוסלמי, חרדי או חילוני –כותרות שמיד מעוררות אוסף תכונות אוטומטי במוחנו וכאן שורש הבעיה- שיוך של אוסף תכונות לכותרת איננו המציאות. זוהי תבנית שמוחנו בנה בשביל להסתדר במציאות אבל מתן הוא לא טוב או רע או נחמד או עצלן או.... מתן הוא שם לאוסף חלקי גוף ותודעה המתפקדים בצורה מסוימת שמשתנה: לעיתים בנדיבות ורוחב לב, בחכמה מופלאה ושמחת חיים ולעיתים בהצקה, רגע מצחיק ומקסים ורגע בעצלנות (גם עצלנות יכולה להיות נחמדה אבל לא כשההורים שלו מבקשים ממנו משימת בית).

האם ניתן להצביע על תכונה אובייקטיבית של מישהו? כלומר תכונה שכולם מסכימים עליה ולעולם איננה משתנה? נסו למצוא תכונה המשויכת אליכם שכולם (כולל חברים חדשים) מסכימים עליה. מוסלמי הוא לא אלים או פנאט באופן טבעי מולד ואורגני, חילוני הוא לא רודף תענוגות מפוקפק בצורה מושרשת ובלתי ניתנת להפרדה מהיות חילוני.

האדם איננו אוסף תכונות מקובע כי אם מעין תהליך מתמשך.

לטענת אנשים מסוימים, הבנה מעמיקה של הריקות מקיום בלתי תלוי (השם המלא והחיוני להבנה) היא המפתח האמיתי לחיים מלאים ושמחים, לשחרור מסבל, ליצירת יחסי אנוש המושתתים על מודעות והתבוננות אמיתית ולא על כותרות והכללות אוטומטיות.

ניסוי:

איבדם את הזיכרון... לגמרי... התעוררתם יום אחד ואין לכם מושג מי אתם, מאיפה באתם, מה אתם אוהבים לעשות, מי הוריכם, חבריכם? האם תמשיכו להיות "אתם"? האם תמשיכו לעסוק באותם עיסוקים? לאהוב אותן אהבות? לכתוב באותה צורה? סיפורו המעניין של יואב קוטנר, שבעקבות תאונת נפילה חווה את כל אשר תואר למעלה, מרשים ומעורר מחשבה.

נראה כי איבוד זיכרון איננו רע בהכרח (או טוב בהכרח) אבל נדמה כי הוא טומן בחובו פוטנציאל להבנה.

כאשר אדם מתבקש להציג את עצמו, הרשימה תכלול לרוב: שם, מקצוע, מקום גורים, פרטים משפחתיים ועוד. מה יקרה אם כל זה ייעלם אבל הגוף והתודעה יישארו (כמו באיבוד זיכרון למשל). מי אתם אז? זהו תרגול מצוין.

כאמור, מגיל צעיר מתאמנים כל הזמן בלתת הגדרות ושמות לכל דבר, זאת על מנת לארגן את "העולם" בראשינו כדי שנוכל לנווט בים המידע והחיים. זהו צורך חיוני אך טומן בחובו בעיה משמעותית: אנו באמת מאמינים שעט היא עט- דבר שריר וקיים , בלתי תלוי בנסיבות ובחלקים-עומד בפני עצמו. אנו באמת מאמינים שגיא ושחר-סאטי הם משהו קבוע, בלתי משתנה, יציב שאיננו תלוי בגורמים אחרים-שתמיד יישאר אותו דבר (במהות הפנימית). האומנם? ומה ההשלכות של כך?

לסיכום, בפילוסופיה הבודהיסטית נולדה תפיסת הריקות מקיום בלתי תלוי שהשלכותיה הן: המקור הבסיסי לסבל האנושי נובע מהיאחזות באובייקטים של המציאות כאילו הם שרירים וקיימים ובלתי תלויים בגורמים אחרים וכך למעשה לא משתנים. על פי התפיסה הבודהיסטית, דברים (כולל הגדרת האני) משתנים תדיר כתלות בגורמים אחרים ולכן לא ממש קיימים כדבר עצמאי. הם קיימים אך לא כדבר קבוע בפני עצמו. אין באמת גיא שלעולם הייתה ותהיה אותו הדבר, יש גוף ותודעה החווים את העולם. גם הגוף, גם התודעה וגם המציאות משתנים כל הזמן. בעיני, זהו מבט אופטימי-כמעט תמיד, אתה לא באמת תקוע.

ייתכן שהניסויים המוצעים למטה עשויים לעזור בהבנת דבר זה לעומקו.

פרקטיסימו

א': העט

קחו עט (הבנויה מלפחות 4 חלקים) והציגו אותה למישהו אחר. התחילו (לפני הפירוק) בשאלה הטריוויאלית: מה זה? התשובה תהיה כנראה: "עט". כעת פרקו בכל פעם חלק אחר מהעט וחזרו על השאלה: מה זה? בשלב כלשהו התיאור הופך מעט ל.. מילוי או , עט מפורקת או...

אם כך היכן העט? לתשובה: העט הינו מכלול חלקיה" אפשר לשאול: אם היה נכנס לפה אדם מהאמזונס שלא ראה ולא שמע מעודו על עט, מה היה אומר שזה? לבטח לא עט כיוון שאיננו מכיר זאת. עט זה רק שם: מספר אותיות מחוברות עם הגיה מסויימת שמסמלות משהו אך אינן הדבר באמת. והיכן הדבר המסומל באמת? באיזה חלק?

ב': החפץ

משימה: עליכם להמציא חפץ חדש בצורה הבאה: לבחור 2-6 חפצים/דברים כלשהם, דברים אקראיים למשל: אצבע (שעדיין מחוברת ליד), פקק ריק ועיפרון. שימו אותם ביחד וקראו להם "מהמול"-יצור חדש! יש לו כעת רצונות, הוא סובל מקור ומרגיש מאושר מלראות עננים. מה ההיגיון?? דבר דומה אפשר לאמר לגבי האני: קחו אוסף איברים, תודעה, היסטוריה וניסיון-ערבבו ביחד ועכשיו קרא להם-אני, מה ההיגיון? ברור שיותר נוח לקרוא לי בשם מאשר להתחיל לפרט את רשימת הדברים מהם אני עשוי אבל, אני זה עדיין אוסף דברים רבים, תלויים בדברים אחרים (חיצוניים ופנימיים) והכול משתנה כל הזמן.

ובשביל מה כל זה? התפלספות חביבה אך מיותרת!! ובכן, הטענה היא כי שינוי תפיסת האני (וגם תפיסת האני האחרים סביבכם) גורמת לתחושת חירות אמיתית. להליכה מחויכת בשבילי החיים ללא דרמות מטורפות אלא למעין אושר או סיפוק פנימי הקיים שם. שווה ניסוי.

ג': מי אני?

זה מתחיל בישיבה נינוחה אך זקופה, עצימת עיניים ו-3 נשימות עמוקות. לאחר מכן, מתחיל מסע לחיפוש המיקום המדויק של "אני", היכן הוא בדיוק? בידיים? בגוף? במוח? היכן במוח? לפרק בדמיון את הגוף חלק אחר חלק: סילוק היד הימנית, לאחריה השמאלית, שתי הרגליים, הבטן.. ובכל פעם: היכן "אני" קיים? כנראה שמגיעים למוח כמועמד למחזיק בתואר "אני". אפשר להמשיך משם בתרגיל דומה על המוח: להיפטר בדמיון מרשת הנוירונים היוצרת ראייה ולאחריה זו שיוצרת פחד ואחריה זו שאחראית על השפה.. היכן יושב האני במוח בדיוק? לפעמים נדמה כאילו האני לא ממש קיים בשום חלק מסוים. אז איפה הוא? אולי בשילוב תודעה-גוף? ואם כך אז בעצם אני בעצם כינוי של הצמד גוף-תודעה ולא דבר העומד בפני עצמו? וכן, מה זה אומר שהגוף והתודעה משתנים כל הזמן? גם האני?

ד': איבוד זיכרון פתאומי

יושב בסלון, שותה קפה ולפתע נעלמים כל הזיכרונות. הכול: שם, עבר, שפה, הכול. המוח תקין לחלוטין, כך גם הגוף אבל ללא שום זיכרון. Restart של התודעה והמוח. מה ההרגשה? ובעיקר: מי זה שיושב עכשיו בסלון?

ה': חקירת הטבע המשתנה של האני

תרגיל זה מומלץ לביצוע בזוגות. במהלך כדקה וחצי לשבת בנחת מול השותף לתרגיל ולשאול: העובדה שאתה משתנה כל הזמן אומרת ש.... ושוב, ושוב ושוב-חזרו על אותה השאלה (אפשר להוסיף פנייה בשם, שינוי אינטונציה, אך השאלה הבסיסית נשארת). לאחר הזמן הקצוב, מתחלפים השואל והנשאל.

לעיתים ניתן לראות שלאחר מספר תשובות חצי אוטומטיות מתחילות לעלות תשובות מעניינות הרבה יותר.

תלות ההדדית של הדברים: כמעט כל דבר בעולמינו משפיע, מושפע ולרוב שניהם. כמות קרינת השמש משפיעה על הטמפרטורה, טמפרטורה משפיעה על מידת הפעילות של...הטענה בבסיסה היא זו: המציאות מורכבת מאוסף כביר של תופעות המשתנות בתורה תדירה. מכיוון וקיימת תלות הדדית בין המאורעות (ברמות השפעה שונות) אזי אין דבר הנותר קבוע. מכיוון ואין דבר הנותר קבוע אזי קיבוע של אני, תכונות וכדומה איננו מתאר נכונה את המציאות.

מ X ל Y:

ניתן להדגים את התלות ההדדית של הדברים (וכן לתרגל חשיבה יצירתית!!#$&@) כך:

חשבו על גרף המתאר יחס צפוי בין 2 משתנים (למשל, השפעת אורך זמן שינה בלילה מסוים על ערנות יחסית).
שרטטו את מראה הגרף מהסעיף הקודם באופן כללי (אין צורך מיוחד לדייק, אנו מחפשים הקשרים כללים כרגע).

תוצאות ניסוי דמיוני על הקשר בין מספר שעות שינה בלילה לערנות יחסית

3. נסו ליצור 2-3 גרפי המשך בהם בכל שלב הגורם בציר ה-Y (המושפע) עובר לציר ה-X (משפיע), נסו בכל שלב למצוא מהו הגורם המושפע עכשיו? (מהן היחידות בציר ה-Y החדש?). חלק זה הוא נקודת המפתח בתרגול חשיבה שרלוק הולמסית שעשויה להוביל להקשרים מעניינים. למשל: בגרף למעלה ציר ה-X (הגורם המשפיע) הינו זמן שינה וציר ה Y (הגורם המושפע) הוא מידת הערנות היחסית (זהו גרף מומצא לצורך ההדגמה).

כעת נבצע את מעבר הדירה:

ציר Y הופך לציר ה-X ומה יכול להיות המשתנה של ציר ה-Y החדש? כלומר מהי השפעת הערנות היחסית על...היכולת לקרוא ספרונים פילוסופיים למשל? יש לזכור כי תנאי מפתח ליצירת רשימת הקשרים מציאותית במידה הינה שבכל הקשר חדש שנוצר (גרף חדש בו משתנה ציר ה-y מומר למשתנה-X ואנו מחפשים משתנה חדש לציר Y) התלות בין הגורמים צריכה להיות בצורת פונקציה רציפה קרי עולה/או יורדת (לפחות בטווח מסוים). כלומר צריך שיהיה קשר של סיבה ותוצאה. כמובן שככל שהקשר עקיף יותר (אורך השרשרת ארוך יותר) הסיכוי כי גורמים חיצוניים נוספים ישפיעו גדול יותר. ובכל זאת כך (בין השאר) ממציאים המצאות וכך הכול קיים: כתלות בשפע גורמים ונסיבות.

דרך הבנה של משפיעים ומושפעים (בצורה לא פורמלית) פותח מד הסוכר, מכונת אמת, MRI ועוד. דרך צורת חשיבה זו פותחה תפיסת התלות ההדדית בבודהיזם. היופי הוא שצורת חשיבה זו ניתנת לתרגול ושיפור.

בבודהיזם, מושג מפתח הינו הריקות כאשר תובנת הריקות (ראו סעיף 10 ) מוסבר לעיתים כתוצאה של התלות ההדדית בין שפע הגורמים והתופעות בעולם הידוע לנו. רוצה לומר: אין דבר שאיננו תלוי בגורמים אחרים ולכם תמיד נתון לשינוי. בהקשר של ריקות, ניתן לצייר תלות זו על ה: "אני" ( צירY) והתכונות שלי(ציר X ) ולבצע איטרציות של העברת X ל-Y והשערות לגבי מהו ה X החדש?

לניסוי הבא

לניסוי הקודם