שינויים מבפנים
תרגול והטמעה של קשיבות כשיטת הוראה
גישת הוראה, המשלבת תרגול (מיינדפולנס/Mindfulness) כחלק המוטמע וקשור ישירות לתכני חומר הלימוד*.
קשיבות (Mindfulness) יכולה להיתרגם כתרגול תשומת לב לא שיפוטית למה שמתרחש בעולם החיצוני והפנימי. ממצאים רבים ואף מקרה בחן של בית ספר בכפר שלם (תל-חי) מצביעים כי אחד הגורמים המגבילים את מיצוי היכולות, הלימודיות והאישיות, הינו הסחת דעת ואי נוכחות (מנטאלית).
עולם הקשיבות מהווה מוקד עניין עכשווי ונעשו מחקרים רבים המעידים על השפעתו בתחומים שונים כמו בהתמודדות עם מחלות פיזיות ונפשיות, שיפור בתחום הקוגניטיבי למשל בתפקודים ניהוליים, בקשב ובזיכרון עבודה וכן שיפור במסוגלות החברתית, בתחום הרגשי בהפחתת חרדה, בהגברת הרווחה הנפשית ועוד. ביה"ס תל חי בדרום ת"א אשר בו מיושמות, בין השאר, טכניקות קשיבות מזה 14 שנים נחשב בעבר בית ספר נחשל ורווי אלימות וכיום הוא מככב בראש טבלת המיצ"ב וניכר שינוי מרשים ברמת האלימות ובאקלים הבית-ספרי.
מיינדפולנס לרוב , נלמד ותחום במסגרת ייחודית מחוץ לשעורי התוכן. למסגרת נפרדת ערך רב אך גם מספר חסרונות פוטנציאלים. הטמעת מיינדפולנס וערכים (כמו חמלה וראיית האחר) כחלק אינטגרלי בשיעורי תוכן, חלק שאף משרת את צרכי התוכן עצמו, עשוי להביא מספר יתרונות מהותיים:
-
להקל על המורים ללמד מיינדפולנס ואף לאלו שאינם מתורגלים ברמה המאפשרת להם מספיק בטחון.
-
להתאים לסד הזמנים הלוחץ בו נתונים המורים (הפעילויות "משרתות" את חומר הלימוד).
-
לאפשר לתלמידים לתרגל ולחוות מיינדפולנס כחלק מהיומיום בבית הספר ובכלל.
* מחקר על גישה זו שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב בחן את השפעת יעילות הטמעת הקשיבות בהוראת מדעים בבית ספר יסודי [אורית שלח ופרופסור ריקרדו טרש, מחקר לדוקטורט בית ספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א]). תוצאות המחקר שנעשה בשיתוף תלמידים בגילאי 9-11 מדגימות כי יכולת מיקוד תשומת הלב, מוטיבציית התלמידים וכן ציוניהם במדעים השתפרו בקבוצות הניסוי ביחס לביקורת ושיפור זה נשמר גם לאחר 6 חודשים.


