top of page

רגעים יקרים


Where would I possibly find enough leather with which to cover the surface of the earth?
But (just) leather on the soles of my shoes is equivalent to covering the earth with it

Shantideva (Indian thinker & practitioner 11th century)

 

האם נוכל לרפד ולשנות את העולם כפי שהיינו רוצים לראותו? האם נוכל לדאוג שהדברים יתרחשו תמיד כפי שנרצה?

שהעבודה תסתדר והשכנים כולם יהיו נחמדים, שהילדים יקשיבו תמיד והבוגרים ילמדו מניסיון אחרים? שהתיקון תמיד יצליח ושהבריאות לעולם תישמר? שבני הזוג תמיד יהיו שם ושהתוכניות לעתיד יצליחו? שהיא תתנהג יפה והוא ישים לב לדבריו? 

מקור אכזבה תמידי, מציאות זו עשויה להיות.  אילו רק כולם היו מתנהגים כמו שצריך, לו רק המציאות הייתה מתרחשת בעולם כפי שהייתי רוצה- או שלאו דווקא: ייתכן וריפוד פנימי ייעשה את אותה עבודה בדיוק וכפי שניתן לתרגל שרירי ידיים כך, נטען,  ניתן לתרגל רגעים שיהפכו לבסוף כנעליים מרופדות בבואנו לפגוש את המציאות..על כך, במובא לפניכם. 

חיבור זה מוקדש לכל ההולכים בדרך- בתקווה כי רגעים יקרים יהיו תמיד חלק מחייכם.

בצורה תמציתית ביותר, הרגעים היקרים הינם נקודות זמן של תרגול והפנמת יכולות (או איכויות) העשויות לשמש אותנו בהמשך מסלולי חיינו. אם תרצו, ברגעים יקרים אלו אנו מתרגלים יכולת מנטאלית שתתרגם ליכולות להתמודדות והתפתחות כאנשים בוגרים.

נדיבות, סבלנות, אומץ, כבוד, אחריות....ממממ..

כיצד מעבירים, מלמדים, לומדים ומתרגלים יכולות/מעלות שכאלו?

לעיתים נתפסות יכולות כמו סבלנות או אומץ, ריכוז או התמדה כמובנות באישיות, בעצמי. ראוי להדגיש כי טענת המחבר המתבססת על חוכמת וניסיון רבים וטובים לפניו (כמו גם ניסיונו האישי) היא כי ניתן להתאמן ולהתקדם בסבלנות, לפתח אומץ ולתרגל נדיבות להתפתח כאדם תוך תרגול. הלא ברור מאליו כי על מנת ללמוד לנגן בגיטרה צריך להתאמן ותרגל, בכדי לשלוט במשוואות עם 2 נעלמים אין ברירה אלא לפתור שוב ושוב עוד תרגילים. ומה עם אמפטיה? סבלנות? התמדה? אותו דבר בדיוק-התרגילים מעט שונים☺

דרך שילוב של פיתוח יכולת התבוננות מודעת (Mindfulness) וניצול יכולת זו לתרגול מעלות שונות ניתן לנצל את הפוטנציאל האנושי לעשייה חיובית ושמחה הרבה יותר.

 אין היכולות מוצגות כערכים חברתיים או עקרונות מוסר בהכרח אלא בעיקר כתכונות ברות פיתוח שעשויות להפוך את רגעי המציאות לאפשריים ומחויכים יותר: לנו ולסובב אותנו.

  •  בבסיס הפרקטיקה המוצעת לכיתות הלימוד, עומד עיקרון הלימוד מניסיון אישי. נכון הדבר לגבי דברים רבים אך נדמה שלגבי יכולות ומעלות נכון שבעתיים: ניתן לדבר, להרצות ולהטיף לנדיבות וסבלנות אך לימוד אמיתי יתרחש, כמעט תמיד, מהתנסות אישית. ניתן להקדיש זמן, טקסים, אותות ומופתים בשבחי ההתמדה והאומץ אך כמעט ורק ניסיון אישי, יחתום את צורת ההתנהגות אותה נאמץ.

אותו רגע בו "נופל האסימון", בו מתרחשת תובנה פנימית הוא רגע יקר. בחיבור זה מפורטות דרכים אפשריות ליצירת רגעים יקרים שכאלו בכיתה שיתרחשו לפעמים (ורק עם חלק מהלומדים..). אבל עדיין- רגעים יקרים.

הסוודר לבש! - תתקרר שם בחוץ

צחצח שיניים!!- חורים –לא נחוץ

אל תטפס!!! –אתה עוד תיפול

מוכַּר? במקרה? שמעתם? אתמול?

ומי לא נפל ומי לא ניסה את כל הדברים בניגוד לעצה?

כי כך האדם-לומד מעצמו

 ושום הטפה לא תשווה לתובנה..

זו שלו!

על המתודה

ברוח הנאמר למעלה, מוגשים לפניכם "רגעים יקרים"- שיטות פרקטיות להכנסת יכולות לתוך הסילבוס הקיים ולא בשיעורים נפרדים. 

אם מתוך התנסות בשיעור על ניתוח גרפים תגיע תובנת הנדיבות ומתוך התנסות בשיעור על קינת דוד תעלה תובנה של אומץ הרי שיעור זה יהפוך משמעותי יותר. 

ולחילופין, אם הדוגמאות בשיעור מתמטיקה "יספרו" על נדיבות ושאלות החזרה על החומר בגיאוגרפיה "יספרו" על סבלנות הרי שיעור זה יהפוך משמעותי יותר.

כך, את היכולות ניתן להעביר:

  • בדרכי ניהול השיעור 

  • דרך בחירת הדוגמאות להעברת חומר מסוים.

בצורה זו, תרגול יכולת הופך לחלק מפעילויות שונות בשיעורים שונים, אך בתחילה לא בצורה ישירה: אין רק לדבר על נדיבות - משתי סיבות: הדבר עלול לעורר התנגדות, וכן, הפנמה נעשית לא דרך אילוץ חיצוני כי אם דרך תובנה אישית. הדרך היחידה להפנים ולחדד יכולת כלשהי היא דרך חוויה אישית שלו-דרך יצירת רגע יקר. בסוף הפעילות תוכל להתבצע רפלקציה ושיחה ישירה על היכולת. 

כאשר עולה תובנה מהתלמידים לגבי יכולת מסוימת מומלץ למלל אותה. ייתכן שהתובנה לא תתרחש מייד, לבטח לא אצל כל התלמידים. אולם, אם הם ייחשפו ליכולות במגוון שיעורים (ובצורה עקיפה) יש סיכוי כי חלקם יעברו את הדרך.

כוחה של שיטה זו הינו בכך שלתוך שיעורים "רגילים" מובנית יכולת (או מעלה)! ייתכן ותמצאו כי כוחה של שיטה זו אינו מועט כלל.

חיבור זה מכיל 3 חלקים:

חלק א- תיאור יכולות שנבחרו על ידי המחבר אך ניתנות, כמובן, לבחירה ולגיוון על פי רצון המורה. 

חלק ב- תיאור דרכי ניהל שיעור היכולות להביא להתנסות ביכולות שונות.

חלק ג- דוגמאות ל...בחירת דוגמאות בתוך החומר. אלו יכולות להביא להתנסות ומחשבה עצמית על היכולות השונות. 

חלק א- תיאור,יכולות שנבחרו על ידי המחבר אך ניתנות, כמובן, לבחירה ולגיוון על פי רצון המורה.
  1. נדיבות: נתינה מחומר או זמן למען אחר.

  2. סבלנות: לסיטואציות לא קלות/לכל מצב שהמציאות מעלה.

  3. הומור: אימוץ לעתים של הסתכלות מחויכת על המציאות.

  4. אמפתיה: היכולת ולהבין את האחר.

  5. התמדה: מאמץ וחתירה הלאה, ערך ההתמדה שפירותיה ראויים.

  6. ריכוז: היכולת להתבונן ולהיות נוכח. 

  7. אומץ:  הגמישות לשנות, לנסות, ללמוד מטעויות ולהפוך לימון ללימונדה.

 

 

 

הצורך לגעת תואם את הצורך לשתוק. הצורך לחוש סותר את הצורך לדבר. הצורך לכתוב תואם את הצורך לחוש ולגעת.

הצורך בצורך תואם את הצורך לחיות.

חלק ב- תיאור דרכי ניהל שיעור היכולים ל"ייצר" רגעים יקרים.
  1. נדיבות: נתינה מחומר או זמן למען אחר. אפשר להעביר בשיעור בעקיפין דרך:  ניהול Debate / ניהול דיון כיתתי ע"י תלמיד/ תלמיד ייתן "חצי" תשובה או רמז והאחרים ימשיכו משם/ אחריות בחלוקת ציוד/ תלמידים ימצאו נקודות חוזק בתשובות, רעיונות של אחרים/ חלוקת תפקידים בקבוצות (מוביל, מתאם וכדומה והחלפת תפקידים)/ נתינת תפקיד נדיב לתלמידים הקשים.

  2. סבלנות: לסיטואציות לא קלות/לכל מצב שהמציאות מעלה. דרך:  משחק דמות העומדת במצב לא נעים/ משימת מציאת תשובות מדויקות יותר (סבב שני של תשובות או ניסוי)/ הצגת שאלה ללא תשובה/ משחק תפקידים כולל רגשות (בתחום התוכן!) צד אחד מביע רגש והשני מקשיב ואזי מתחלפים.

  3. הומור: אימוץ לעתים של הסתכלות מחויכת על המציאות. דרך: היפוך-פתיחה או חלק שיעור המועבר בצורה משעממת, מוזרה באופן מוגזם וכדומה/ הוספת מקטעי חומר לא קשורים/ משחקי תפקידים.

  4. אמפתיה: היכולת להיכנס ל"נעלי האחר" להפנים ולהבין את נקודת מבטו. שלוש הצעות לניסיון בשיעור:

  • "בנעלי"- ניסיון להתבוננות על סיטואציה/מציאות כפי שהיא נתפסת בעיני האחר מזמנת תובנות מעמיקות, סבלנות, הבנה ושמחה- תכונות ראויות בהחלט. בנעלי משמעו בהקשר של חיבור זה, החלפת האני באחר. תרגול מתמשך של כלי זה-"בנעלי" עשוי לעורר ותרגל יכולת אמפאטית (גם אם לעיתים נכנסים לנעלי חפץ/דומם עדיין מתרגלים נקודת מבט אחרת מ"שלי".) על מנת שכניסת התלמידים לנעלי היוצר תהיה טובה יותר (למעשה אנו מוציאים את הילד מהתבנית הרגילה שלו) מומלץ לצרף אביזר או לשנות את התלמיד מעט (ציור זקן למשל).  יצירת מעין מיני דרמה שתאפשר לילדים להיכנס יותר לנעלי משהו או מישהו אחר. דרך: יצירת משחקי תפקידים, שימוש באביזרים, ניהול דיון ואז משחק היפוך דעות ועוד.

  • נמצא בהדמיית אזורי פעילות במוח כי קיימת מידה מסוימת של אי חפיפה בין מצבים בהם נבדק מרוכז בעצמו לבין מצבים בהם תשומת ליבו מופנית החוצה-לסיטואציה חיצונית (כמו סרט מרתק). דרך: האם ניתן, במסגרת חינוכית, להשרות אמפטיה דרך צימוד סיטואציה חיצונית סוחפת (סיפור/קטע סרט וכדומה) למצב מעורר אמפטיה? 

  • השראת אמפטיה דרך יצירת תנאי הפרעה מדודים המוצמדים לקונטקסט קבוצתי. דרך: כחלק מתוכנית הלימודים הסילבוסית-בתוך שיעורי מדעים, תנ"ך וגיאוגרפיה ניתן ליצור פעילויות בהם התלמידים פועלים בחסר (ציוד/זמן וכדומה) ועליהם להגיע במשותף לפתרון.

5. אומץ:  הגמישות לשנות, לנסות ללמוד מטעויות ולהפוך לימון ללימונדה. ניתן לתרגל מבט חיובי על מצבים טובים כמובן :-) וגם על

שליליים לכאורה-מפתח אמיתי לשמחה. דרך : ניסויים, משימות שמובילות באופן מכוון לטעות/ יצירת מצב בשיעור בו מגוון תשובות מתלמידים שונים הוא לגיטימי (אומץ לאמור דעתך)/ מתן אפשרות לפתרון בעיות/ניסויים בדרכי התלמידים גם אם זה לא יוביל ל"תשובה הרצויה"! (אומץ לנסות ולטעות)/ מציאת טעויות אצל האחר ואז אצלי...(אומץ להודות בטעות)/ תחרות ההיפותזה ה"משוגעת" ובדיקתה (אומץ לחשוב פתוח).

6. שיתוף פעולה:

טכניקות לעידוד שיתוף פעולה:

בואו ניתן מספר דוגמאות:

נדיבות:

כאשר מוצגת שאלה/בעיה קשה לעיתים רק חלק מהתלמידים מגלים את התשובה. ניתן לבקש מאלו שמצאו את התשובה לחשוב על דרכים ורעיונות שיעזרו לחבריהם להגיע גם כן לתשובה. 

ריכוז: (הלו? ריכוז??! אתם פה?)

התלמידים מקבלים משימה: לפתח שיטה לאומדן נפח כלי מסוים באמצעות בעירת נר. במסגרת המשימה, התלמידים מגלים כי יש לבדוק האם קיים קשר ישר בין זמן בעירת הלהבה עד כיבויה לבין נפח כלי סגור בו נתון נר מסוים. לצורך כך, יש ראשית למדוד את זמן בעירת הנר בכל אחת מ 3- כוסות שונות (בעלות הנפח הידוע). כעת, יש לשרטט עקום (למעשה זהו עקום כיול) של זמן בעירה כנגד נפח כלי. לאחר שיש לכם עקום כיול תוכלו להדליק נר בכלי ולבדוק את זמן הבעירה עד כיבוי ולהסיק מכך את נפחו של הכלי.

כדי לבצע את הניסוי בצורה מדויקת, יש להתבונן בריכוז בפתילת הנר הבוער ובדיוק ברגע הכיבוי לעצור את שעון העצר. בפעילות זו מובנה גם תרגול בריכוז (התבוננות בנר הבוער). ניתן להדגיש בפני התלמידים שעליהם להיות מרוכזים, עד מנת לקבלת תוצאה מדויקת.

חלק ג- בחירת או המרת דוגמאות מתוך חומר הלימוד ותרגולי הבית-

דוגמאות העשויות להביא להכרה ומחשבה עצמית על היכולות השונות.

  1. התמדה- שיעור אנגלית: עידוד הילדים ללמוד קטע (מד"ר סוס למשל) או מילים חדשות בע"פ כאשר בכל ניסיון להיזכר עוקבים אחרי מגמת השיפור (סופרים מספר מילים שזכרו מתוך הכלל וכדומה) ומעודדים!

  2. אומץ- בלימוד תנ"ך: ביצוע תרגילי מיון של סיבות ליציאת מצרים (מתוך אוסף גדול) כאשר לכל ילד הזדמנות לבצע מיון כראות עיניו ולהציגו לכיתה , כל עוד עומדת לוגיקה מסוימת מאחורי מיון זה.

  3. נדיבות: למשל, 

    • בעת תרגול מתמטיקה:  "סינג עובד במפעל מתכת בהודו, עליו לחלק את משכורתו החודשית של 80 דולר בין הוריו, 3 ילדיו ו-זוגתו. הוריו יזדקקו ל-40 דולר , ואת השאר עליו לחלק בין שאר התלויים בו. כמה יוכל לתת לכל אחד?"​

    • צפייה בסרטון (למטה) ולאחריו, תרגול Kindness Detectives  (התבוננות ושימת לב למעשי נדיבות שהסובבים אותם עושים ביומיום). לאחר מכן-הכנת מעטפות הוקרת תודה כחלק משיעור על מערכות בגוף האדם ("כל אחד ביחד")

4. סבלנות: למשל,

  • בעת לימוד לשון: "ערן ממתין כל יום לקבלת טיפול רפואי אותו עליו לבצע שלוש/שלושה פעמים במשל חמש/חמישה שבועות. ערן נוהג לפתור שני/שתי תשבצים וכן אוהב לשוחח עם הממתינים הנוספים ולעזור להם ולו "להעביר" את הזמן...

  • שיעור אנגלית בו מחלקים פעלים/שמות תואר כתובים תוך כדי עמידה בתור ואזי יש לבצע משימת עריכת משפטים.

5. הומור:

  • בשיעור היסטוריה: המלך לואי ה-14 נהג לאכול לצהריים 4 קערות של מרקים שונים, שליו ממולא, ברווז, בשר עוף, ביצים קשות,  3 קערות סלט ו-קערת פירות ומאפים מתוקים. ארוחת צהריים של איכר מהעפר באותה תקופה כללה... ומה הקשר למהפכה הצרפתית?
  • המצאת שימושים מעניינים ויצירתיים לתערובות "מעניינות" של חומרים שונים כחלק משיעור על שפכים והטיפול בהם ("שפוך חמתך").

  • פיתוח תפריט יומי מבוסס סוג מזון אחד בלבד (למשל חסה) כחלק מיחידה על מזון ותפריט בריא ( "אמנות המידה").

6. ריכוז : ​​

  • תרגול ריכוז בלהבת נר בניסוי אומדן נפח יצירתי של כלים שונים.

  •  תרגול התבוננות ברגשות -האזנה לפסקול בו סופת גשמים ותיאור תחושות בפתיחת שיעור על חיסכון במים (שם יחידת הלימוד=" ים של טיפות").

  • תרגול התבוננות דרך פתיחה בניסוי אניגמטי ובקשה מהילדים להיות מרוכזים ולתאר בדיוק מה התרחש ("רדס" - מניסוי לפרוטוקול/ "דרכים" –תרגול של מיהול תערובת וחשיבה כמותית ).

7. אמפטיה/חמלה: ​​

  • למשל בשיעור ספרות: התלמידים יקבלו את תפקיד הסופר/משורר בליווי עזרים ואביזרים שיעודדו אותם "לצאת מעורם"  וינסו להשלים חלק מיצירתו (שתימחק על ידי המורה) בעצמם.

  • מתן דוגמאות והקרנת סרטונים על מצוקת מים אמיתית (הסיפור ביחידת הלימוד מתואר מפי ילדה בת גיל התלמידים) המתרחשת כיום במערב אפריקה כחלק משיעור על מדידות נפחים ("כמה מים?").

  • הכנסת הילדים, דרך ציור ומתן שמות, לנעלי יצורים שהם הפכו להיות במשחק הגרלה ובדיקת התאמה לסביבה כחלק מלימוד על סביבות חיים ("צייר לי כבשה").

8. ​נדיבות והבנת התלות ההדדית בין בני האדם:

לאחר תרגול  של  נתינה (ראו יחידת הלימוד: "העבר זאת הלאה") או ככחלק משיעור על תגובת שרשרת במדעים (ראו יחידת הלימוד: "על מסמר ושרשרת").

האם התכונה החשובה ביותר לפיתוח היא פתיחות? ראיית האחר פשוט כאחר?

bottom of page