כיצד מתמודדים עם השינוי המתמיד, הדבר הקבוע היחידי? תחושת יציבות הינה צורך בסיסי וחזקה על בני האדם שהרצון ביציבות מוליכם בדרכים נפתלות. הכרה כי השינוי הינו אורח קבוע בחיינו הינה הצעד הראשון ( כמפורט בכלי "דברים משתנים"). אך ישנן עוד דרכי פעולה העשויות לעזור. אחת מהן נקראת-Plan B . תכנית חלופית מוכרת לרוב בהקשר של לימודי היסטוריה מלחמתית או פוליטית. ניתן ליישמה גם במישור האישי. ניסוי פשוט עם פוטנציאל מעניין.

במהותו ניסוי זה אומר: מדי פעם כשמתגבש רצון עז כלשהו - אולי במשרה חדשה, בן/בת זוג מסוימים, מכונית חדשה - מגיע תרגיל מחשבתי בו המהלך הוא כדלקמן: אותו משהו שמאוד ארצה בו לא יתקבל/יתרחש בגלל סיבות חיצוניות שאינן תלויות בי: קושי משפחתי גדול, תאונה (חלילה וחס) או כל סיבה חיצונית שהביאה בהכרח לאי קבלת מושא הרצון העז. ככה? מוותרים בכזאת קלות? ואולי חשיבה כזו תביא לאי השקעת מאמץ? כשפן ניסיונות, מצאתי שלהיפך. הרי במעט חשיבה מושכלת אפשר להסיק כי בהכרח לא קיימת דרך אחת בלבד לחיות חיים טובים. לא ייתכן שרק אם אקבל את הדבר המסוים שאני משתוקק לו כעת אהיה מאושר ואם לא אהיה עד מותי אומלל. המציאות , שלי ושל אחרים, מלמדת אחרת. מספר הדלתות והדרכים לחיים טובים יותר בעבור כל אדם רבות מאוד. זה רק הגיוני. לעיתים יש נעילה של דרך מסוימת ורק היא זו שתביא את המיוחל. ברגע שמבצעים את תרגול Plan B למשל, נפתח פתח לראות דרכים נוספות.

הדבר נכון לגבי כל רצון: בדבר מסוים, באדם מסוים, ביחס מסוים. למעשה זהו אמצעי מיומן לתרגל את האמירה הידועה (והנכונה) אם אתה באמת רוצה משהו עליך לוותר עליו לחלוטין (בתודעתך) ואז הגישה הרבה יותר נכונה , ללא עודף לחץ ובהנאה מסוימת אעז ואומר. הידיעה וההתנסות בכך שיש דלתות רבות לאושר חשובה מאין כמוה.

אין זה אומר כי אנו מוותרים על רצונותינו! אנו פשוט מתכוננים טוב יותר למקרה שהם לא יתממשו. כעת ניתן לחזור לתוכנית המקורית ולנסות לממשה רק שהפעם , אולי, רמת הלחץ תרד מעט.

​

You think that: Happiness is what you get when you get what you want. Happiness is actually what you get when you give up your attachments

(הנזירה רובינא קורטין)

​

אנו חושבים שנהיה מאושרים אם רק נקבל את מה שאנו רוצים (דבר שלא מפסיק לעולם). למעשה אושר הוא מה שיתקבל אם לא ניקשר לרצונותינו ונקבל גם מציאות משתנה.   

 

 Plan B הוא כלי בכיוון זה.