שליטתי על המתרחש בחוץ מוגבלת, יכולתי לשנות את דרך ההתבוננות שלי על המציאות- רבה.

להכיר, ללמוד להכיר, ללמוד להכיר היטב....(נדמה לי שהכיוון ברור). מדיטציה היא גישה שימושית לתרגול מודעות, נוכחות ולבניית תובנות. קטנות ידיעותיי מלתאר גישה זו במלואה אך הנה תיאור חלקי.

סוג של רקע: משנולדנו, ביצענו כמה קפיצות גדילה והתפתחות נחשוניות: למדנו לזחול, ללכת, לדבר, לשחות, לנסוע באופניים, נסענו לטייל בארצות מעניינות, מין, נהיגה ו...ונראה כי משלב מסוים אנו חוזרים על עצמינו מבחינת גדילה, התפתחות רק בעוצמה גדולה יותר. לעיתים הדבר עלול למצות עצמו וסף הגירוי שלנו עולה: אם פעם טיול לאילת היה מרגש היום לעשות ראפטינג תוך כדי באנג'י באתיופיה דרוש לשם אותו ריגוש. מכונית ראשונה –גרוטאה- הייתה מלהיבה בעבר, היום? אודי Q6 או לקסוס דרושות לאותו ריגוש. כך, הלאה והלאה עד כדי מיאוס או תחושת ריקנות. זהו תיאור של ההליכון ההדוניסטי*, אחד מאויבי האושר הידועים. הכרות פנימית, אימון התודעה בנוכחות, תרגול השתנות מתמדת למשל, מהווים שלב נוסף בהתפתחות שלנו כבוגרים, שלב דרמטי לא פחות מללמוד ללכת או לדבר. שלב בו מבינים ומתרגלים את תפיסת המציאות. מדיטציה הינה אחת מני דרכים להתפתחות שכזו.

​

מדיטציה: באופן מאוד ראשוני ניתן לאמר שקיימות מדיטציית מיקוד וריכוז ומדיטציה אנאליטית. הראשונה נועד לתרגל בעיקר נוכחות בהווה (למשל מיקוד בתחושות הקשורות בנשימה, תחושת גוף וכדומה) ומטרתה במידה מסוימת, להכין את הקרקע למדיטציה האנאליטית. בעזרת מידת ריכוז גבוהה ונוכחות ניתן למדוט על הטבע המשתנה של המציאות, התלות ההדדית בין כל מרכיבי החיים ומהות האני (למשל), נושאים שתובנות הקשורות אליהם מניבות פירות מעוניינים מאוד ומועילים.

ניסויים? בבקשה:

תרגילי מדיטציית נוכחות:

1. הישיבה נינוחה, הגב זקוף, עוצמים עיניים ובמשך 5 דקות לא זזים ועוקבים אחרי תחושות במקום מסוים בגוף: באוזן, בכף היד השמאלית, בכתף הימנית. מנסים להתבונן במחשבות החולפות ולחזור להתמקד במקום שנבחר בגוף. אפשר לחפש מילים המתארות את התחושות השונות במיקום שנבחר בגוף-לא תמיד קל.

2. הקפאת גוף והתבוננות במחשבות. תנוחת ישיבה נוחה, גב ישר במידה (בין אם בשימוש במשענת בין אם לאו). כעת, למשך 2 דקות לשבת בגוף קפוא לחלוטין.  גירוד, אי נוחות, כאב קל, חוסר שקט? גוף קפוא - ללא שמץ תזוזה. ייתכן וייווצר חלון להתבוננות פנימה: מעקב מסוקרן אחר המחשבות וברגע שעולה אחת כזו- אפשר לציין מהי: מחשבה על מה שיקרה, זיכרון על משהו שהתרחש אתמול.." כעת, חזרה לגוף, לשים לב לתחושות הגוף. הדחקת מחשבות איננה מועילה בעוד שעל ידי הכרה בהן בצורה לא שיפוטית אפשר להקטין רעש רקע מחשבתי.

 

נמצא כי המוח הימני קשור לתודעה וייתכן אף שלתפיסת האני: למשל, אצל מודטים מנוסים נמצא כי חלק מסוים בחצי הימני פעיל יותר מהממוצע. בניסויים מבוקרים על סמי הזיה כמו ה- MDMA, חלק מהמטופלים דיווחו על אובדן תחושת האני שהתלווה בתחושה חירות ושמחה גדולה. אצל חלק מהמטופלים, השפעת החוויה הזו נמשכה לאורך שנים ללא שימוש חוזר בסם.

​

​

* הליכון הדוניסטי: הנטייה האנושית להתרגל במהירות למצב/רכוש/הישג חדש והצורך במצב/רכוש/הישג גדולים יותר כדי להשיג שוב את אותה תחושת סיפוק.

​

בהרצאה המצורפת, חוויות מעניינות שעברה ג'יל בולט, חוקרת מוח, בזמן שבץ מוח שפגע בהמיספרה השמאלית במוחה: