ניסוי ראשון - בו יסופר על : מרווח

No thought must become an action unchecked

(The Buddha)

מעבר לציוד החיוני הכולל משקפיים עבים ולא אופנתיים וחלוק לבן, אחד המאפיינים את עבודת המדען היא חקירת תופעה. מדע כולל טכניקות חקירה רבות ומגוונות של תופעות טבע. כילדים מתרגלים סוג של חקירה – של טמפרטורת התנור ומה קורה אם שמים אצבעות בשקע?? כתלמידים מתרגלים-חקירה מדעית; כבוגרים, האם אפשר לנסות במקום חקירת תופעה, חקירת קושי או עניין בצורה סדורה? (התשובה הנכונה דרך אגב היא כן, בהחלט).

למשל, אם מופיע כאב, ניתן להילחץ ממנו, לתת למחשבות לנדוד ולהעצים פחדים או שניתן לעשות מעין חקירה של הכאב (כל עוד הוא נסבל במידה כמובן): מהי התחושה המדויקת שלו? עוצמתו, השתנותו?

פחד ממשהו עשוי להתפתח לממדי ענק או להצטמצם דרך חקירתו האובייקטיבית. ניטור הרגש מעניק סוג של שלווה ותחושת שליטה מסוימת. למעשה עוברים ממצב של React (תגובה מידית ולעיתים פחות מוצלחת) לResponse (תגובה לאחר עיבוד רגשי מסוים ואף חשיבה).

נקודה נוספת לזכות ניהול חקירת רגש או תחושות יכול לנבוע מכך שעדויות היסטוריות ומחקרים מחום הפסיכולוגיה מראים כי קל יחסית לבצע על בני אדם מניפולציות ולגרום להם להתנהג בצורות מסוימות.

פיתוח יכולת התבוננות וחקירה של המתרחש פנימה –מודעות ערה- עשויים להקנות חופש בחירה גדול למדי ועמידות גבוהה יותר למניפולציות חברתיות.

פרקטיסימו

תרגיל 1

צפו בסרטון לבדכם עם המוזיקה בווליום לא נמוך. מיד לאחר הצפייה מלאו את הטבלה המצורפת: בכל זמן נתון לאחר הסרטון רשמו מהי תחושתכם הפנימית באותו הרגע? (זעזוע, כעס, אין תחושה מיוחדת). אין תחושה נכונה או לא נכונה כל עוד יש כנות מוחלטת עם ההרגשה הפנימית.

זמן התבוננות מיד לאחר הצפייה בסרטון:

מה קרה עם הזמן? לעיתים ניתן לשים לב שהתחושה הראשונית (בין אם פחד, זעזוע או כל תחושה אחרת) משתנה, חולפת, הופכת למשהו אחר (בין אם שעמום או מחשבות על העתיד או כל עניין אחר). כך טיבה של כל תחושה או רגש- להשתנות כמובן ובמידה נותנים לה לעשות זאת (ולא מאכילים את התחושה שוב ושוב).

תרגיל 2

ברוח הניסוי הקודם, לבד, יחד עם הרגש הקשה שהופיע (כעס, תסכול, קנאה ודומה), ניסוי: להתבונן בשעון ובכל 30 שניות לברר מהו הרגש כרגע. יש להמשיך לעקוב אחר מחוג השעון או מהלך הזמן באדיקות כל הזמן! כך ממקדים את התודעה במחוג הזז/הספרות המתחלפות ולא רק בליבון הרגש.

תרגיל 3

בחירה חופשית מחייבת שיהיו אופציות (לפחות 2) מתוכן ניתן לבחור. כאשר רגש קשה עולה ניתן לנסות ולחשוב על אופציה נוספת ולבדוק האם אפשר לבחור? מי מחליט מה תהיינה המחשבות? אם אני אז הבחירה בידי. במה אני בוחר? כמובן שבתחילה זה קשה על סף הבלתי אפשרי כיוון שאנו רגילים להזדהות מוחלטת עם הרגשות והמחשבות שלנו. אבל אם חלק מסוים בנו יצליח לשים לב לרגש, לחשוב על אופציית פעולה נוספת ולשאול את עצמו-במה אני בוחר? מה יקרה אז? זוהי הזמנה לניסוי.

אברהם לינקולן היה נוהג לכתוב מכתבי אש (Hot Letters) לגנרלים שלו במלחמת האזרחים האמריקאית, מקפל המכתבים ושם בתיקיית "לא למשלוח". לאחר זמן מה היה כותב מכתב ברוח הרבה יותר מועילה.

יש הטוענים כי אם היה שולח את מכתבי האש שלו, תוצאות מלחמת האזרחים היו משתנות. החלפת פעולה מתוך רגשות קיצוניים ולא מועילים בפעולה שפותחה בהתבוננות. נקודת מפתח היא שכאשר רגש עולה אין ממש שליטה או בחירה חופשית.

ניסוי - תשומת הלב נתונה בתחושה כמתבונן: במקום שקט ולבד- 3 גישות להיכרות עם התחושה:

לחבר משפט המחולל את התחושה הלא נעימה (למשל כעס, קנאה, פחד) המתלווה לקושי, לחזור עליו ולחפש את התחושה המתלווה בגוף: מיקומה, אפיונה, השתנותה? בלי פחד, זו רק תחושה: חקירה במקום תגובה.
לשים לב לתחושה- גודלה, תיאור שלה, במקביל, לשים לב לקריין המפטפט בראש ולנסות להתמקד בתחושה בלי להגיב לקריין האינסופי.
לדמיין מחיקה, שורה אחר שורה של קורות חיים של עצמי בצורה מסודרת. לאחר שכל הדברים בהם אני משתמש להגדיר את עצמי נמחקים, מה נשאר? לרוב זו רק התחושה.

לעיתים נמצא שהתחושה פשוט חולפת. זהו טבע הדברים כולם, להשתנות. תוכלו למצוא כי אם תצליחו לבצע תרגיל זה על מצבים קשים בו אתם נמצאים ההתמודדות שלכם עם המציאות ועם המצב הקשה עצמו עשויה להיות טובה הרבה יותר. אין תרגיל זה בא ללמד על פסיביות וחוסר תגובה או התעלמות. מטרתו להקטין את אחיזת הרגשות הקשים בפעולותינו כך שנוכל לפעול ולהסתכל על המציאות בעיניים אחרות. מועילות ומיטיבות יותר. קיימת אגדה אינדיאנית על הזאב האדום והלבן שבתוכנו:

לניסוי הבא